News

משפחות הרוגי אסון מירון תובעות עשרות מיליונים מהמדינה


9 משפחות של הרוגים באסון מירון, ששכלו יחד עשרה בני משפחה, חלקם ילדים קטנים, תובעים יותר מ-46 מיליון שקלים ממשרדי הממשלה, גופי הצלה וחירום ומספר גופים פרטיים שסיפקו אישורים להילולה במירון, כך עולה מפרטי תביעת הענק שתוגש היום (שני) לבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי עו”ד ערן בקר.

מאחורי התביעה, עומדות מספר משפחות ששכלו את ילדיהם באירוע: משפחת אלחדד, ששכלה את שני ילדיהם הקטנים, יוסף דוד ומשה מרדכי, וכן משפחתם של יוסף יהודה לוי טנטאו, נחמן קירשנבוים, משה לוי וישי מועלם, כולם קטינים. בנוסף נמצאים מאחורי התביעה בני משפחתם של שמחה בונים דיסקינד, אריאל צדיק, מרדכי פעקעטע ושרגא גשטטנר. בני משפחתו של האחרון, שהיה זמר חרדי מצליח, מתגוררים בארצות הברית.

התביעה הוגשה נגד שורה ארוכה של גופים ממשלתיים, ביניהם משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, משרד הדתות, המשרד לשירותי דת, משרד התיירות, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הרשות הארצית לכבאות והצלה, ארגון מגן דוד אדום, משרד הכלכלה והתעשייה, ומועצה אזורית מרון הגליל.

נוסף על כך, נתבעים המושב מירון, ועדת החמישה לניהול קבר הרשב”י, וכן שני הקדשים – וועד ההקדשות-הקדש העדה האשכנזית במירון והקדש העדה הספרדית בעיה”ק צפת ומירון. את הרשימה חותמים שני גופי הנדסה שאישרו את האירוע ושהתובעים מאמינים שאחראים לאירוע מהצד הבטיחותי – חברת בי.סי.ס הנדסה ובטיחות והמהנדס עאמר חליליה שהינו בעליה של החברה.

עיתוי התביעה אינו מקרי, ומגיע יומיים בלבד לפני יום השנה לאסון מירון וההילולה במירון. בשבוע שעבר התייחס שמעון ישראל אלחדד, אחיהם של יוסף דוד ומשה מרדכי, לתחושות הקשות ואמר כי הוא מאמין שלא כל המעורבים בהילולה הפנימו את המסקנות הראויות.

תובעים יותר מ-46 מיליון שקלים ממשרדי הממשלה. האסון במירון (ארכיון), צילום: דוד כהן, ג׳יני

כעת, רגע לפני קיום ההילולה בפעם הראשונה מאז האסון, רגעים אחרי שממשלת ישראל הכריעה על כך שבני משפחות הנפגעים יפוצו וכשוועדת החקירה בנוגע לאסון מירון עדיין לא פרסמה את מסקנותיה העיקריות – מפסיקים בני המשפחות את השתיקה ותובעים בעשרות מיליונים בתביעה אזרחית את הגורמים שהם מאמינים שאחראים למחדל. כל הנתבעים מוגדרים לדברי המשפחות כאחראיות על מה שהתרחש – וחלקם גם על קיום ההילולה השנה.

במידה מסויימת כתב התביעה הינו כתב אישום של המשפחות כנגד מה שהתרחש באותו יום נורא לפני שנה בדיוק, ועורך דינם של המשפחות, עו”ד ערן בקר, אינו חוסך במילים על מנת להוכיח את אשמתם, ופורס מחדש את מה שקרה ברגעים האחרונים של נספי האסון. “בבאסון נרמסו, נדחסו ונספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 145 בני אדם עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל. ההרוגים באסון מתו במוות טרגי ביותר, תוך כדי מחנק איטי ומעיכה”.

עדיין לא פרסמה את מסקנותיה העיקריות. דיון ועדת החקירה, צילום: אורן בן חקון

“המנוחים נמחצו מתחת להמון, דבר שגרם לדקות ארוכות מאוד של סבל רב”, תיאר עורך הדין. “במהלך דקות ארוכות אלה, ממש בתוך שדה קרב בכאוס מתמשך, זעקו המנוחים לעזרה, התחננו, עמדו על נפשם ונלחמו על חייהם בתקווה להיחלץ ולהינצל, קראו שמע ישראל, נאנקו אנקות כאב, חשו את המוות קרב ובא. גופם נחלש תחת הדחק, נמחצו אט אט מתחת להמון, התקשו לנשום, והחמצן הלך ונחלש מהריאות באופן איטי והדרגתי, בשארית כוחם עד שאט אט קולם נעלם, עד שנפחו את נשמתם. חייהם נגדעו במוות אכזרי ואיטי שעוד לא ראינו כמוהו בתולדות המדינה”.

הוא האשים את המדינה בהתנהלות חמורה של תרבות “יהיה בסדר” וטען כי הכתובת הייתה על הקיר. הוא קבל על כך שלמרות שהיה ידוע במשך יותר מעשור על הבעיות החמורות, התנהל מאבק כוחות על השליטה במקום מאחורי הקלעים והאתר המשיך להיות מוזנח. “שלשלאות של אינטרסים”, הובילו לכך שלדעת המשפחות גרמו להפקרת העיקר: “השמירה על חיי אדם, בטיחות וביטחון המשתתפים. הדבר הוביל לשרשרת של ליקויים שגרמו בסופו של דבר לאסון הצפוי אשר היה ניתן וצריך למנוע אותו”.

“רשלנות פושעת וחמורה”

בנוסף טען עו”ד כי “מדובר במחדל ממשלתי מתמשך לאורך השנים”, זאת בשל היעדר חקירה, תקנות ותקנים מפורטים. “עד היום אין קביעה ברורה איזה הוא גוף האחראי על הבטיחות באירועים אלו, למרות האסונות שפקדו את המדינה. המדינה המשיכה בשלה והתעלמה במודע מהמצב המסוכן השורר במדינה, תוך שהיא אדישה לתוצאות הקשות שיכולות להיגרם מהתנהלותה זו, עד כדי עצימת עיניים מכוונת שהובילה לתוצאה הטרגית ולהתרחשות אסון הר מירון, כאשר האסון הבא הוא רק עניין של זמן”.

זירת האסון במירון, צילום: גיל אליהו-ג’יני

המשפחות מאשימות את הנתבעים בתביעה האזרחית בהתעלמות מכוונת מהסכנה ורשלנות. “כל הנתבעים הפרו בצורה קשה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליהם”, הם מתארים. “התובעים יטענו כי האסון אירע בשל רשלנות פושעת וחמורה ו/או חוסר זהירות ו/או פזיזות ו/או חוסר אכפתיות”, נכתב בין היתר בכתב התביעה, לצד שורה של טענות נוספות בנוגע לרשלנות בנוגע לקיום ההילולה במקום מסוכן וללא בדיקה מספקת. הנתבעים, הם טוענים “פעלו באדישות ובקלות דעת תוך התעלמות מהסכנות הטמונות באתר”. רשימת הרשלנות נמשכת לאורך עמודים רבים ופורסת את עומק הבעיות באסון.

בסך הכל תובעות המשפחות כ-46 מיליון שקלים כפיצוי, בין היתר על נזקים ממוניים, אך גם על כאבם וסבלם של ההרוגים “שמבטא את הסבל הארוך ורגעי הפחד והאימה אשר נמשכו זמן רב, את מחשבותיו וידיעתו בעת שנרמס – מפני חנק ומוות, תהליך הגסיסה, החנק האיטי, חוסר החמצן ואנקות הכאב”, פיצויים עונשיים ופיצויי שכול. “אין בפנינו מקרה של רשלנות קלאסית, הייתה כאן מודעות מלאה לסכנת התרחשות אסון בהר מירון וכל המעורבים בחרו להשאיר את המצב על כנו תוך כדי חשיפת המשתתפים לסכנה ממשית”, קבלו בני המשפחות.

בסך הכל דורשים בני המשפחות פיצויים עונשיים בסך של 3 מיליון שקלים ומיליון שקלים כפיצויי שכול בגין כל אחד מהמנוחים. בנוסף לכך מספר משפחות דרשו פיצויים נוספים בגין נזקים, בתוכם בני משפחתו של שרגא גשטטנר, שדורשים 4.5 מיליון שקלים כפיצוי על הכנסותיו האבודות כזמר.

“אין בפנינו מקרה של “קלות דעת” בלבד, ובמקרנו לא רק שישנה אדישות, רשלנות רבתי ופושעת, זלזול בחיי אדם, אדישות לתוצאה הקטלנית הצפויה, אלא מדובר אף בזדון וכוונה להתעלם מהמצב החמור, התעלמות מאסונות קודמים באירועים המוניים, התעלמות מהצורך לאסדרה, חקיקה ורגולציה, והתעלמות ממצב אתר הר מירון ואופי ההילולה ומאותות האזהרה ומסכנת הנפשות עד לגרימת האסון בפועל – אסון אשר בוודאי היה ניתן למנוע, והיו מחוייבים למנוע”, סיכם עורך הדין בשם המשפחות.

“זו העת שביהמ”ש הנכבד יאמר את דברו ויטיל פיצויים עונשיים מוגברים במיוחד כדי להרתיע וכדי לגרום לנתבעים לפעול לתיקון העוול המתמשך ולשמור על ביטחון אזרחי המדינה ולמנוע את האסון הבא, כי במצב הנוכחי האסון הבא הוא לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו





Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.