Politics

מה יחרוץ את גורלה הפוליטי של ארה”ב: אינפלציה או הפלות



בשעה שמתנגדי ההפלות באמריקה עומדים על סף ניצחון היסטורי, שוחרי ‘הזכות לבחור’ מלקקים את פצעיהם ותוהים במידה גוברת של חרדה מה הם יכולים לעשות.

שאלת היכולת לעשות אינה רק משפטית, אף כי העניין מוכרע והולך בבית המשפט העליון; השאלה היא פוליטית ואלקטורלית. בנובמבר יהיו בארה״ב בחירות אמצע־הקדנציה לקונגרס, וכמעט כל הסימנים רומזים על תבוסה ממשמשת ובאה של המפלגה הדמוקרטית. היא עומדת לאבד את הרוב הזעיר שלה בשני בתי הקונגרס.

הדמוקרטים מנסים להספיק כמה שיותר בששת החודשים הבאים. הדעת נותנת שיעבור זמן ניכר לפני שתינתן להם ההזדמנות להחזיק בכל שלוש ידיות־השלטון – הבית הלבן, בית הנבחרים והסנאט. בפעמיים הקודמות הם המתינו בין 10 ל־14 שנה כדי שכל גרמי השמיים הפוליטיים יסתדרו על פי רצונם. אין זו הגזמה להניח שזו תהיה גם תקופת ההמתנה הבאה שלהם.

מה הם יכולים אפוא להספיק בששה חודשים, שלא הספיקו ב־50 שנה? בית המשפט העליון פסק ב־1973 לטובת מעמד חוקי להפלות בשליש הראשון של ההיריון. לדמוקרטים היו מאז הזדמנויות לקבע את הפסיקה ההיא בחוק. רוב דמוקרטי בקונגרס ונשיא דמוקרטי בבית הלבן יכלו לעשות כן. אבל הדמוקרטים הניחו את נצחיותה של פסיקת העליון, בייחוד לאחר שהעליונים חזרו ואישרו אותה 20 שנה אחר כך.

אבל ההיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון בארה״ב הייתה צריכה ללמד אותם, שעל אף הנטייה המסורתית לכבד תקדימים, גם תקדימים אינם מחוסנים מפני רוחות הזמן. הרכב בית המשפט הוא תוצאה של העדפות פוליטיות, והשפעה גוברת של הימין השמרני היטתה בהדרגה את בית המשפט.

שלוש שנים לאחר פסיקת 1973, המפלגה הרפובליקאית אימצה סעיף במצעה נגד הפלות מלאכותיות. טוענים למשרות פוליטיות במפלגה הוכרחו להתיישר על פי הקו הזה, גם כאשר לא הסכימו אתו. לפחות שני נשיאים שינו כיוון, כדי להיבחר (ג’ורג’ בוש האב ב־1988 ודונלד טראמפ ב־2016. הם נהגו לתמוך בהפלות).

המאבק על מינוי שופטים עליונים מאז שנות ה־80 חזר ואישר שאין עניין אחד המעסיק יותר את האגף הימני של הפוליטיקה האמריקאית מאשר הפלות. הדמוקרטים יתהו עוד שנים רבות על עיוורון האסטרטגיה הפוליטית והתחיקתית שלהם.

צעד הפגנתי, לא מעשי

בשבוע שעבר דלפה חוות הדעת המתגבשת בבית המשפט העליון בתביעה נגד חוק המגביל הפלות במדינת מיסיסיפי בדרום ארה״ב. בהצבעה פרטית לא־מחייבת רוב השופטים חיוו את דעתם נגד עצם הפסיקה מ־1973, זו המכונה ״רו נגד ווייד״ (Roe v Wade).

זו עדיין אינה פסיקה רשמית, סופית ומחייבת. אבל קצת קשה להאמין שיחול שינוי דרמטי בשבועות הבאים. בית המשפט עומד אפוא לבטל את ״רו נגד ווייד״ במהלך חודש יוני, לפני שייצא לפגרת הקיץ. על הרקע הזה, הדמוקרטים בסנאט עושים מאמץ קדחתני לטובת חוק פדרלי, שיעניק לנשים את הזכות המלאה לבחור, ללא כל התערבות ממשלתית. ב״ממשלתית״ הכוונה לממשלותיהן של 50 המדינות. הציפייה היא שכמעט חצי מהן ממתינות לפסיקת העליון, כדי להחיל חוקים מחמירים נגד הפלות.

יוזמת החקיקה הדמוקרטית היא צעד הפגנתי, לא מעשי. גם מנהיגיהם אינם מאמינים שהחוק יעבור בסנאט. הוא עבר, בקושי, בבית הנבחרים, גם מפני שלדמוקרטים יש רוב טיפ־טיפה יותר גדול בבית התחתון של הקונגרס, וגם מפני שחקיקה בתחתון אינה מצריכה רוב מיוחס. בסנאט לעומת זאת נחוצה תמיכתם של 60 סנאטורים מתוך 100. לדמוקרטים יש 50, פלוס קולה המכריעה של סגנית הנשיא. אבל לאמתו של דבר, בעניין ההפלות אין להם אלא 49, מפני שאחד הדמוקרטים יצביע נגד החוק, לפחות כמות שהוא.

שתי סנאטוריות רפובליקאיות מתונות מציעות נוסחה, שתתיר הפלות אבל תגביל אותן. גם לנוסחה הזו אין סיכוי לעבור את משוכת ה־60. כמעט כל הרפובליקאים שיצביעו בעדה ייטרפו חיים בידי בוחריהם. בבית הנבחרים לא הצביע אף רפובליקן אחד לטובת החוק.

פוליטיקה מסובכת ורבת ניואנסים

מה אם כן רוצים הדמוקרטים? הם מודים שהם רוצים לחייב כל סנאטור רפובליקאי להזדהות במפורש. הדמוקרטים מקווים שזיהוי כזה יועיל להם בבחירות הממשמשות ובאות לקונגרס, שבהן יעמדו לבחירה כל צירי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט (וגם מושלי מדינות ובתי מחוקקים של מדינות, שיש להם השפעה ניכרת על עתיד ההפלות).

האומנם? ב־50 השנה האחרונות, הרפובליקאים הפכו את ההפלות קרדום לחפור בו, והצליחו להביא אל הקלפי מיליוני מצביעים שהיו לפנים אדישים פוליטית, או לשנות את הצבעתם של בוחרים שנטו להצביע לטובת הדמוקרטים. ההתנגדות להפלות הביאה המוני אמריקאים להצביע לטובת מצע כלכלי וחברתי ימני, שהם לא בהכרח הסכימו עימו.

הדמוקרטים מקווים, שהם יצליחו לחקות את המופת הזה, ולהביא מיליוני אדישים אל הקלפי בשם זכות האישה לבחור. הם מסתמכים על סקרים, המראים כי בערך שני שלישים של האמריקאים תומכים בהשארת ״רו נגד ווייד״ על כנה. אבל יש ספק ממשי אם מחייבי הפסיקה מבורכים באותה קנאות־לדבר־אחד שהנחתה את מתנגדיה. אכן, פוליטיקה מסובכת ורבת ניואנסים, שבה לא כל מה שנראה מובן מאליו הוא מובן, לא כל שכן מאליו.

במה בעצם האמריקאים מתעניינים

הדמוקרטים מזהירים עכשיו את הבוחרים, כי הרפובליקאים מתכננים מהלך דרמטי לאחר שבית המשפט העליון יבטל את פסיקת 1973: אם יהיה להם רוב בקונגרס, ואם הם יחזרו ויזכו בנשיאות ב־2024, הם יחוקקו חוק פדרלי שיאסור הפלות, ואפילו ינסו לתקן את החוקה הפדרלית ולכלול בה איסור מפורש על הפלות. מדינות אינדיבידואליות עומדות לכלול תיקון כזה בחוקותיהן, אבל החוק הפדרלי גובר על חוקי המדינות ועל חוקותיהן.

אזהרה כזו עשויה להשפיע על מצב הדעת של הבוחרים, ואין כל קושי לנחש שהיא תבקע כמעט מכל גרון דמוקרטי בששת החודשים הבאים בואכה נובמבר. נראה שהרפובליקאים היו מעדיפים שבית המשפט העליון ידחה את פסיקתו עד אחרי הבחירות, כדי שהעניין הזה לא יעיב על סיכוייהם. אף על פי כן הם סמוכים ובטוחים שמצב הרוח הציבורי כה קודר, עד שאין להם צורך לחשוש.

בלשונו של מנהיג הרפובליקאים בסנאט, מיץ’ מקונל הוותיק מאוד, הבוחרים חושבים על אינפלציה, על חוק וסדר, על כישלונות הממשל בהגנה על גבולה הדרומי של ארה״ב מפני הגירה לא־חוקית, על משבר תוכניות הלימודים בבתי הספר של ילדיהם – ו״כל הדברים האחרים המטביעים את המספרים של הנשיא״, רמז לסקרי הפופולריות המאכזבים של ג’ו ביידן בחודשים האחרונים.

הנשיא עצמו נוטה להבין את המשוואה המסובכת. הוא אמנם מקווה להפיק תועלת אלקטורלית מן המחלוקת על ההפלות, אבל ביום ג’ הוא העמיד את המאבק באינפלציה במרכז התחייבויותיו לבוחרים.

שטות תהיה לחזור תמיד וללא תנאי על מלכת הקלישאות, ״זו הכלכלה טמבל״, מפני שאנחנו יודעים מניסיוננו כי לא תמיד זו הכלכלה. מיליונים התעלמו במשך שנים מהאינטרסים הכלכליים המידיים שלהם, ותמכו ברפובליקאים בגלל ההפלות. היוצרות עדיין יכולים להתהפך.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny





Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.

close