Politics

לא יודעים למה להאמין? כך תזהו פייק ניוז במלחמת רוסיה אוקראינה



בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות הרוסית TASS, את דבריו של ראש כוח ההגנה מנשק ביולוגי וכימי ברוסיה, על פיהם “ייתכן שהאוקראינים מפתחים בתמיכה אמריקאית נשק ביולוגי שיתקוף באופן סלקטיבי אנשים ממוצא סלאבי”. בתגובה מדענים מבריטניה ומאוסטרליה מיהרו לציין כי אי אפשר לפתח נשק ביולוגי נגד אנשים ממוצא מסוים.

פרופ’ אוליבר ג’ונס מאוניברסיטת RIMT ממלבורן אמר כי “בני אדם הם פשוט דומים מידי גנטית. לכל היותר אנחנו יכולים להגיד לך אם הוריך בסבירות מסוימת הגיעו מאירופה או אפריקה. אין שום אפשרות לפתח כלי נשק שמבדיל בין בני אדם ממוצאים שונים”.

בכירים בממשל אוקראינה טענו לעומת זאת כי הרוסים מפתחים בעצמם נשק ביולוגי וכימי (לא ספציפי) וכי “אם אתם רוצים לדעת מה רוסיה עומדת לעשות, תבדקו במה היא מאשימה אחרים”.

באותה ההודעה של TASS, נאמר גם שהרוסים אינם מתקיפים ערים אוקראיניות אלא תוקפים באופן כירורגי תשתיות צבאיות וכי אין כל סיכון לאוכלוסיה האזרחית במדינה. זה מן הסתם שונה מן הרושם שקיבלה האוכלוסייה האזרחית באוקראינה, שבורחת ברגעים אלה בהמוניה למדינות שכנות, וכן לישראל. תמונות של אתרים אזרחיים מופגזים מופיעות בעיתונות וברשתות החברתיות בכל יום.

סימנים לפייק 

שלבי גרוסמן היא חוקרת דיסאינפורנציה ב-Stanford Internet Observatory, תוכנית רב תחומית של מכון מדיניות הסייבר של האוניברסיטה. תפקידה הוא לעקוב אחר הנרטיבים שנוגעים למלחמה, בין היתר אלה שמגיעים מהקרמלין. גרוסמן מסבירה בפרסום מטעם האוניברסיטה, כי היא רואה כמה טרנדים של דיסאינפורמציה שצמחו סביב המלחמה.

הראשון הוא חשבונות מדיה חברתית שנפרצו. מטה (פייסבוק) הכריזה לאחרונה כי קבוצה של האקרים מבלארוס השתלטו על חשבונות פייסבוק אוקראינים והשתמשו בהם כדי להראות תמונות בהן לכאורה חיילים אוקראינים נכנעים. גרוסמן מסבירה שלחשבונות הללו כבר יש קהל, ולכן מועיל מאוד למפיצי הפייק להשתלט עליהם. “לפעמים לוקח לנו רק 10 שניות של מבט על חשבון כדי להבין שמשהו מוזר”, היא אומרת. למשל אפשר לראות חוסר התאמה בין שם המשתמש לבין ה-Handle – קיצור שם החשבון בפייסבוק – אבל לפעמים גורמים מתוחכמים יותר יודעים לשנות גם את זה.

סוג שני של מידע פיקטיבי הוא כזה שבו מציגים מסמך שלכאורה כתב הצד השני. למשל מסמך שבו לכאורה תחקרה ממשלת אוקראינה פיצוץ באזור דונבס שהרג את אזרחיה שלה. מומחים פורנזיים ניתחו את התמונה שמופיעה בדוח, וגילו שמדובר בגופה שלא קשורה לאירוע ולמעשה באדם שמת כבר לפני כן, כלומר יש סבירות שכל האירוע היה מבוים תוך שימוש בגופות.

גרוסמן: “לשמחתנו אירוע כזה לרוב נתפס על ידי קהילת מאתרי הפייק ואנחנו מציגים את הביקורת שלנו עוד לפני שיש לסיפור הזדמנות להפוך ויראלי. היא מציעה לגבי כל מסמך, לבדוק את מקורו וראות מה כתבו אנשים לגבי המהימנות של המקור.

במקרה אחר, הוצג צנחן רוסי צומח לתוך אוקראינה. הסתבר שהצילום הוא מ-2015. גרוסמן מציעה שאם אתם רואים תמונה שנראית מאוד משמעותית, לבצע חיפוש על פי תמונה, ולראות אם הצילום מיוחס במקרה לאירוע אחר. זה עובד גם לגבי וידאו. גרוסמן טוענת שבמקרה הזה היא מעריכה כי המקור של התמונה לא היה ממשלתי.

התמודדות עם פייק

לפעמים התמונה עוברת שינוי, כדי שלא יעשו לה חיפוש תמונה. גרוסמן מציעה לחפש א-סימטריה בתמונה כדי לזהות תמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, למשל עגיל שונה בכל אוזן, או חולצה שלא נראית אחידה.

לפעמים הפייק לא מגיע מממשלה מסוימת אלא מאזרחים שמנסים לנצל את המצב. למשל אחרי שממשלת אוקראינה פרסמה בקשה לתרומה של מטבעות קריפטו, צצו מגוון חשבונות חיקוי לאיסוף “תרומות” דומות. בחלק מן המקרים האקרים תפסו חשבונות מאושרים (אם וי כחול) ושינו אותם כך שיראו כאילו הם שייכים לממשלת אוקראינה. גרוסמן מציעה שבעת מתן תרומות, בעיקר קריפטו, יש לקרוא לעומק את החשבון המצורף ולהתייעץ עם גולשים אחרים כדי לוודא שהכסף הולך למקום הנכון.

חלק מן הרשתות החברתיות מסמנות את המקור של המידע. למשל בפייסבוק ובטוויטר חלק מן הערוצים מסומנים כמזוהים עם הקרמלין, למרות שהם אינם מצהירים על עצמם ככאלה. טיק טוק אינה מציגה סימונים כאלה.

במקביל ברוסיה, חלק מערוצי התקשורת נדרשים לכתוב כי הם ‘סוכן זר’, כדי להראות שאינם מתואמים עם הממשלה. גרוסמן: “זה נותן לאנשים קצת הקשר לגבי התוכן שהם קוראים”. 



Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.

close