Politics

התחמושת של הפדרל ריזרב מצומצמת הפעם



לא חסרות סיבות לירידות בשווקים, כמו הצפי להעלאה נוספת של הריבית בארה”ב, האינפלציה הגואה, המלחמה באוקראינה והסגר בסין, אלא שנראה כי הטריגר שהביא לירידות החדות שנרשמו ביום רביעי האחרון מיוחס בין היתר לתוצאותיה הכספיות קמעונאית הענק האמריקאית טרגט (TGT) שחשפה שינוי דרמטי בתמהיל המכירות כתוצאה מהשפעותיה של האינפלציה הגואה.

זה היה מחזה יוצא דופן של ניתוק והגזמה. שבועיים אחר כך הגיעה הקריסה | אורי פסובסקי, פרשנות
אשליית האינפלציה: השד יצא מהבקבוק ואף אחד לא זיהה. לאן תוביל המפלה בשווקים? | יניב פגוט, טור אורח

שיעור הרווחיות הגולמית של טרגט שנחשבת לחביבת וול סטריט היה נמוך משמעותית ברבעון הראשון השנה מהצפי של מנהליה. החברה ספגה עלייה חדה מהצפוי בעלויות התובלה, וכך למרות שהציגה עלייה בהכנסות – הרווח נחתך בחצי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הוצאות הובלה גבוהות וחוסר היכולת להעלות מחירים נוכח האינפלציה הגבוהה כדי לפצות על העלויות שזינקו ופגעו קשה בתוצאותיה של החברה. מנייתה של  טרגט, יקירת וול סטריט, צללה ב-25% במה שייזכר כירידה היומית הגדולה ביותר שלה זה 35 שנה.

הפד באופן יזום מבקש לצנן את פעילותה של הכלכלה האמריקאית על מנת למתן את האינפלציה, כך שבואה של ההאטה אמור על פניו לעודד את מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי, כי לפעולות שלהם יש אפקט על הכלכלה והשווקים. “החזרת יציבות המחירים היא צורך שלא ניתן לערוך עליו דיון. זה משהו שאנחנו חייבים לעשות”, אמר יו”ר הפד ג’רום פאוול בריאיון השבוע.

יו”ר הפד חושש, בצדק, מהמשך עלייתה של האינפלציה בארה”ב שנמצאת בשיא של 40 שנה, ופועל להידוק התנאים הפיננסים שאפשרו למחירי הנכסים להרקיע שחקים בשנים האחרונות. אלא שזה קורה מעט מאוחר מדי – בשנה שעברה תיארו פקידי הבנק את האינפלציה הגבוהה כ”זמנית”, אך הימשכותה הביאה את קובעי המדיניות לקרוא לזנוח את המושג זמני, וכיום הפד מתמודד עם ביקורת על כי לא ראה את זה מגיע.

השפעתה של המדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים בדרך כלל אמורה לבוא לידי ביטוי בטווח של כמה חודשים מרגע שנרשם בה שינוי מסויים. אלא שאחרי שהפד העלה ריבית בחודש מרץ לראשונה מאז 2018, ומאז הספיק להעלותה שוב באפריל – ברמה של 0.5%, הגבוהה מאז שנת 2000 – ייתכן כי ההאטה בכלכלה האמריקאית שכבר באה לידי ביטוי בנתוני הרבעון הראשון של השנה, עשויה להגיע מוקדם מהצפוי.

מהצד השני, המשקיעים רואים לנגד עיניהם האטה שמגיעה מוקדם מהצפוי, בשל אותן הפעולות שבהן נוקט הפד על מנת לרסן את האינפלציה. ולגבי ההמשך, אפשר למצוא רמזים להאטה מתמשכת בדוחות הכספיים של החברות בוול סטריט ומהתחזיות של החברות עצמן כפי שהן רואות את העתיד לבוא.

מרבית החברות גייסו הון שאמור לספק להן חמצן עד יעבור זעם

אם בימי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הופעל לחץ על הפד להוריד את הריבית עוד, הרי שכיום הנשיא ביידן הוא הראשון להאבק באינפלציה, על פי דבריו, ויו”ר הפד ג’רום פאוול שמועמדתו לכהונה שנייה אושרה בשבוע שעבר בסנאט, נתרם למשימה. אלא שספק אם בפד יוכלו להישאר אדישים למפולת בשווקים כפי שרואי השחורות חוזים. רק שהפעם הכלים שיש לפד להתמודד עם המצב מועטים יחסית לעבר, ויחד עם החשש שהאינפלציה יצאה משליטה – כל אלו מספקים את עיקר הדאגה.

הירידות החדות בנאסד”ק שהשלים צניחה של 26.8% מתחילת השנה, מקשות על גיוסי ההון באופן כללי ובהם גם של חברות ההייטק הישראליות בוול סטריט שלהן רגישות גבוהה למדד האמריקאי. בסביבה בשה התיאבון של המשקיעים לסיכון יורד, אך טבעי שהיקף ההשקעות יתמתן בהמשך, במיוחד אחרי שנים חלומיות בהן הכסף הזול התגלגל לשווי החברות באין מפריע.

אלא שעליית האינפלציה שמאלצת את הבנק המרכזי האמריקאי להדק את התנאים המרחיבים, מביאה להוצאת האוויר מהבועה, כפי שיגידו חלק מהכלכלנים בשוק. מנתוני בנק דיסקונט עולה כי היקף הגיוסים בענף הצטמצם מכ-6.5 מיליארד דולר בממוצע לרבעון ב-2021 לכ-5.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון השנה ולכ-3-4 מיליארד דולר ברבעון השני, על-פי היקף הגיוסים עד אמצע מאי. הירידה בהשקעות עלולה לבוא לידי ביטוי בפיטורים בענף, אם כי מרבית החברות גייסו הון שאמור לספק להן חמצן בתקווה עד יעבור זעם.



Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.