News

הסכם יצוא הגז לאירופה צפוי להיחתם בקיץ: “הזדמנות כלכלית אדירה”


כפי שפורסם ב”ישראל היום” בשבוע שעבר, ישראל והאיחוד האירופי מנהלים משא ומתן מואץ על מכירת גז ישראלי לאירופה דרך מצרים, ולפי הערכות, הסכם המסגרת הבין-מדיני ייחתם כבר במהלך הקיץ.

במסגרת הניסיון לגוון מקורות אנרגיה, האירופאים כבר יצרו קשר עם שר האנרגיה המצרי, טארק אל־מולא, ועם שרת האנרגיה הישראלית, קארין אלהרר, ואם לא יהיו תקלות מיוחדות – כבר בחורף הקרוב הגז הישראלי יגיע לאירופה.

נראה כי הדרך המהירה והסבירה ביותר ליצוא הגז לאירופה היא דרך מתקני ההנזלה שנמצאים במצרים. ישראל כבר כיום מספקת גז דרך צינור קיים למצרים – שם, במתקני ההנזלה המצריים, הגז הופך לנוזלי ועובר במכליות מיוחדות לאירופה. מרבית הגז ליצוא יגיע מהמאגר לוויתן, שבו שותפות שלוש חברות – רציו אנרגיות, שברון וניו מד, לשעבר דלק קידוחים.

“יצוא גז טבעי לאירופה מהווה הזדמנות כלכלית ומדינית אדירה לישראל. עם זאת, כדי לאפשרו בהיקף משמעותי לאורך שנים, נדרשת התגייסות של כלל הגורמים ובראשם הגורמים הממשלתיים להבטחת מעטפת רגולטורית תומכת”, אומר בראיון ל”ישראל היום” יגאל לנדאו, מנכ”ל רציו אנרגיות, המחזיקה ב־25% ממאגר לוויתן. 

אסדת הגז, ארכיון, צילום: קוקו

“נכפיל את הכמויות”

עם זאת, כדאי לצנן מעט את ההתלהבות. הכמויות שישראל יכולה לספק לאירופה הן בגדר טיפה בים בהשוואה לסך צריכת הגז של האיחוד. בענף מעריכים כי ישראל תוכל לייצא 7-6 BCM בשנה, בעוד סך הצריכה של אירופה עומד על כ־520 BCM גז טבעי, מתוכם כ־60%-50% מהכמות הוא גז מיובא.

ישראל יכולה בכלל לעזור לאירופה במשבר הגז שנוצר, או שאנחנו קטנים מדי?

“אם נאמר את האמת, אנחנו קטנים מדי לפתור את כל בעיות האנרגיה של האיחוד, אבל אנחנו יכולים להוות שחקן יציב ואמין בגיוון ואספקת גז בכמויות מסוימות ליבשת. דבר נוסף, אנחנו תורמים כרגע באופן מצומצם לאירופה דרך מצרים שמנזילה גז ואז מעבירה אותו לאירופה, אבל מדובר בכמויות קטנות”.

באיזו דרך נוכל לייצא לאירופה?

“הפרויקט של הצנרת לאירופה מאוד מורכב הנדסית, מאוד יקר, ויכול לקחת שנים. יש אפשרות של צינור קצר יחסית בין לוויתן לטורקיה – 500 ק”מ, אבל כאן קודם כל צריכות להתקבל החלטות בין ממשלות. ובכל מקרה – כל הדברים האלה הם לא בטווח המיידי, לוקח הרבה שנים לתכנן ולבצע, ומיליארדים של דולרים להשקיע.

“האיחוד האירופי שינה את דעתו ומגדיר את הגז הטבעי כאנרגיה ירוקה, יש לזה משמעות כספית כי ברגע שהגז הטבעי לא מוגדר כאנרגיה ירוקה – מוסדות פיננסיים נמנעים מלממן פרויקטים כאלה. אירופה הסתמכה מהר מדי על אנרגיות מתחדשות שעדיין לא הגיעו לרמת בשלות המתאימה, דבר שגרם לה להיות תלויה ביבוא הגז מרוסיה. מחיר הגז שם מגיע כיום ל־50-30 דולר ליחידת אנרגיה, ואצלנו לעומת זאת חוזי הגז הם ארוכי טווח ובמחירים מאוד נמוכים, פחות מ־5 דולר”. 

מה המדינה צריכה לעשות כדי לעודד השקעות בתחום הגז?

“בענף כזה של השקעות מאסיביות של מיליארדים מדובר על חוזי מכירה ארוכי טווח, והדבר הכי חשוב הוא יציבות – לא לבוא בכל יום עם רעיון אחר, הענף לא מסוגל לספוג את זה. כל שינוי רגולטורי יגרום לחברות חדשות לא להגיע, ולחברות שכבר נמצאות בשוק הישראלי – לחשוב פעמיים לפני ההחלטה על השקעות נוספות, ויש לנו תוכניות על השקעות נוספות. היום לוויתן מפיק 12 BCM בשנה, יותר ממחצית הולך ליצוא.

“יש לנו תוכניות להכפיל את כמויות הגז המופקות, כמות הגז בלוויתן תספיק ל־50 שנה. ההכפלה של כמות הגז המופקת דורשת השקעות של מיליארדים: מדובר בקידוחי הפקה, השקעה בצנרת נוספת למצרים או לחלופין להביא מתקן הנזלה צף”.

האם אפשרי שלישראל יהיה מתקן הנזלה משלה?

“אחת האלטרנטיבות שאנחנו בוחנים ברצינות היא אונייה שמנזילה גז. מתקן הנזלה צף מצריך השקעה של מיליארדי דולרים שיכולה גם לתרום להכנסה של מיליארדי דולרים לחברות, וכמובן לשותף הבכיר שלנו שהיא המדינה, וגם הציבור ייהנה מזה. אבל כל אותן ההשקעות יכולות להגיע רק אם יש יציבות רגולטורית ולא שכל רגע מישהו ישנה את דעתו – כן לייצא, לא לייצא, – כן נפתח שטחים חדשים לחיפושים, לא נפתח. שינויים כאלה מונעים השקעות. פשוט מאוד. כל החברות שפועלות בענף פועלות למען יצירת רווחים, לא למען מטרה אחרת, וברגע שיש חוסר יציבות כל שרשרת הפעולות נעצרת.

אסדת הגז מול חוף דור, צילום: מישל דוט קום

“כמו שיש במצרים מפעלי הנזלה שלוקחים גז טבעי והופכים אותו לנוזלי כדי שיהיה אפשר להוביל במכליות מיוחדות דרך הים לאירופה – אז קיימת טכנולוגיה בברזיל ובמקומות אחרים של מפעל כזה שהוא על גבי אונייה, ואז אין הליכי רישוי של להקים מפעל כזה על היבשה, אין הפגנות של תושבים ועוד. האונייה יכולה להיות כמה עשרות קילומטרים בעומק ולא להפריע לאף אחד”.

לא תלויים באף אחד

מה היתרונות של מתקן הנזלה צף עבור ישראל?

“אחד היתרונות הוא שאם תהיה כזאת אונייה מנזילה אזי ישראל לא תהיה תלויה לא במצרים ולא בטורקיה, כלומר ישראל תהיה עצמאית לחלוטין מבחינת יצוא, לא תהיה תלויה בשינויי כיוון פוליטיים־מדיניים. אבל פרויקט כזה יכול לקחת כמה שנים ליישום, ובהשקעה של מיליארדי דולרים”.

יהיה מחסור בגז בקיץ?

“יש בישראל גז ל־50 שנה, יש גז בשפע, לא יהיה מחסור בגז לא בקיץ ולא בתקופה אחרת. אנחנו יודעים להיערך מבעוד מועד. חד־משמעית לא יהיה מחסור בגז”.

הקטנתם את כמויות היצוא?

“לא שינינו כמויות ליצוא – נהפוך הוא, בתקופות ביניים כמו עכשיו אנחנו מגבירים את היצוא למצרים, כדי שבקיץ אם יהיה צורך נקודתי להקטין את היצוא – זה לא יפגע בחוזים שלנו מולם”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו





Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.