Politics

הבחירות בצרפת: הלקח של מקרון, ההישג של לה-פן והקרב העתידי


ההימור של עמנואל מקרון בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות צרפת השתלם. הנשיא המכהן העריך כי המפתח לניצחון שרשם אתמול (א’) הוא להצטייר יותר כנשיא המוביל את צרפת, ופחות כמועמד לנשיאות כמו המתמודדים האחרים. למעשה, מקרון ניהל קמפיין שלם המבוסס על כך שאין לו זמן לנהל קמפיין. “אני מת על אירועי בחירות”, אמר בראיון לפני כשבועיים, “אבל כפי שאתם יודעים – אין לי יותר מדי זמן לכך הפעם”.

עם הגישה הזו, מקרון מיעט בהופעות ציבוריות, שיחרר צילומים מהונדסים־היטב שלו עובד מסביב לשעון בארמון האליזה על המשבר באוקראינה, לבוש בפשטות־סטייל־זלנסקי, התעלם מהמתחרים ובימים האחרונים רק התמקד בקריאה לתושבים לצאת ולהצביע. זה היה הימור מסוכן, במיוחד בצרפת – שבה התושבים נוטים לשנוא את הנשיאים שלהם כמעט מהרגע שבו הם מתחילים לכהן – אבל בין היתר בשל המלחמה באירופה, הוא עבד.

אלא שלקראת סבב ב’ מקרון יצטרך לשנות אסטרטגיה, ולהיות פעיל הרבה יותר, אם בכוונתו לנצח את מחנה הימין הפופוליסטי שגם הוא התחזק בבחירות הנוכחיות.

לה פן מדבר בשפה שאפשר להבין

מרין לה־פן שברה היטב למרכז, ובריצה השלישית שלה לנשיאות, רשמה את התוצאה הטובה ביותר של משפחת לה־פן ו”החזית הלאומית” אי פעם. עם קצת אהדה לחתולים, שינוי שם המפלגה, מועמד ימין קיצוני כמו אריק זמור שסייע לה להיראות מתונה, נסיגה מהבטחות מופרכות כמו פרישה מגוש האירו – ולה-פן הפכה לפתע למועמדת שצרפתים רבים מוכנים לקבל בארמון האליזה. שאלות של התאמתה לתפקיד נעלמו, וצרפתים רבים חשים שהיא מדברת אליהם “בשפה שאפשר להבין”.

השאלה היא אם מקרון יצליח לשנות את הקמפיין בשבועיים הקרובים. אם ימשיך במדיניות ההתעלמות שלו מסוגיות יוקר מחיה ואנרגיה, ימשיך לדבר על רוסיה ולנהל שיחות טלפון מתישות וחסרות תוחלת עם פוטין, בעוד לה־פן שבה ומבטיחה לבוחרים מחירים זולים יותר, חקלאות צרפתית ועצמאות לאומית וחשבונות מצומצמים, עלול הנשיא הצרפתי למצוא את עצמו בפני ימין קיצוני מאוחד, פעיל מאוד, שינסה לבצע סנסציה בקנה מידה עולמי.

הסוציאליסטים והרפובליקאים התרסקו בבחירות

לכאורה, מקרון השיג בסיבוב הראשון תוצאה טובה יותר מאשר בבחירות הקודמות ב־2017, אז קיבל 24% מהקולות. אבל אז, מפלגות העם לשעבר של צרפת – הרפובליקאים מימין והסוציאליסטים משמאל – היו כוח משמעותי שביחד קיבל 26% מקולות הבוחרים. הקריאה שלהם להתאחד ולתמוך בו בסיבוב השני נגד לה־פן הייתה משמעותית. אתמול הגוש הזה התרסק, ושתי המפלגות קיבלו יחד רק 6% מקולות הבוחרים.

אמנם מנהיגי הרפובליקאים, הסוציאליסטים, הירוקים והקומוניסטים כבר קראו אמש להצביע למקרון בסיבוב השני, אבל לא מדובר במצביעים רבים. לצד לה־פן, לעומת זאת, ניצבים המצביעים של אריק זמור, כוכב טלוויזיה הרואה בהגירה מוסלמית את שורש כל הרע בצרפת, ומועמד נוסף – שיחד יוצרים גוש ימין חדור־מטרה ומלא־מוטיבציה של יותר מ־31% מהמצביעים. זמור כבר קרא להצביע ללה-פן, “בשם המולדת ועתיד צרפת”. היא עצמה דיברה אמש על הזדמנות היסטורית “להשיב את הסמכות השלטונית” ולנקוט ב”פטריוטיזם כלכלי” והוסיפה כי הסיבוב השני הוא בחירה בין שני חזונות שונים לעתיד המדינה. היא הציעה “צדק חברתי המתכנס סביב העקרונות הוותיקים של אומה ועם”, וקראה ל”כל מי שלא הצביע בעבור מקרון להצטרף” לחזון זה.

 

  

לכן, חלק מהקרב שיתנהל בשבועיים הקרובים יהיה על מיליוני הבוחרים שהצביעו למועמד השמאל ז’אן־לוק מלנשון, שלא היה רחוק מלהגיע למקום השני. מבחינת מדיניות כלכלית, לה־פן והוא מציעים לעתים צעדים דומים, ומתנגדים לרפורמות הכלכליות שהוביל מקרון, הכוללות את העלאת גיל הפנסיה וליברליזציה של שוק העבודה. מבחינת השקפת עולם, הימין שמייצגת לה־פן מוקצה מחמת מיאוס.

אמש אחרי פרסום התוצאות מלנשון אמנם לא קרא ישירות להצביע למקרון, אבל הפציר בתומכיו, באופן שאינו משתמע לשני פנים, לא להצביע לה בסיבוב השני. “אסור לנו לתת אפילו קול אחד לגברת לה־פן”, חזר ואמר.

מקרון עובר ל”קמפיין גוועאלד”

ישנם כבר סימנים להילוך מוגבר מצד מקרון, שעובר כעת לעבר “קמפיין גוועאלד” צרפתי קלאסי, שהוכיח את עצמו עוד בימים שאביה של מרין לה־פן – שסולק בינתיים מהמפלגה במסגרת השיפוץ לעבר מתינות – זעזע את אירופה כשהעפיל לסיבוב השני מול ז’אק שיראק ב־2002.

בהתבטאויותיו אתמול אחרי הניצחון החל מקרון בליבוי החשש מפני ניצחון אפשרי של לה־פן. “שום דבר לא גמור”, אמר, “15 הימים הקרובים יהיו מכריעים למדינה שלנו ולאירופה”.

מבחינה תיאורטית, לא מדובר בהפחדות שווא. קשה להפריז ברעידת האדמה שתחולל נשיאה אירו־סקפטית, לאומנית בדלנית, שמתנגדת לנאט”ו והביעה בעבר הערצה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין אם תעמוד בראשות צרפת, במיוחד על רקע המציאות החדשה שנוצרה אחרי שרוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה.

בינתיים, סקר בזק כבר העניק למקרון מרווח גדול יותר של 8% לניצחון בסיבוב השני, בהשוואה למרווח של 4% בסקר מהשבוע שעבר. זה עשוי להיות בעוכריו.

חוקר הפופוליזם הימני האירופי, קאס מודה, כתב אמש כי ייתכן שהתוצאה של מקרון “טובה מדי” מכדי לגייס את הכוחות האנטי־ימין־קיצוני בצרפת. מקרון יצטרך לעשות הרבה יותר – להתייצב לעימות טלוויזיוני נגד לה־פן למשל – בניסיון לשחזר את ההישגים הרטוריים שעזרו לנצח את הבחירות בסיבוב הקודם. הוא כבר החל להתייחס אתמול לנושא המחירים העולים, ואמר כי אירופה מאוחדת יותר היא הפתרון. “הפרויקט היחיד להורדת יוקר המחיה הוא הפרויקט שלנו”, אמר.

אבל העובדות שמתחוורות מתוצאות הסיבוב הראשון משמעותיות. הפופוליזם הימני האירופי חי ובועט. כמו שקורה במקומות אחרים באירופה – אך באופן קיצוני יותר בצרפת – מפלגות ותיקות שהיו בבסיס הדמוקרטיות המערביות קורסות, והמצביעים פונים לקצוות. דפוסי הצבעה ותיקים משתנים. מקרון שרטט מחדש בהצלחה את המפה הפוליטית הצרפתית, כאשר הוא ניצב במרכז, ומועמדי שמאל וימין קיצוני ניצבים משני צדדיו. כעת הוא תלוי במרכז הזה כדי להבטיח את שלטונו, בעוד לימין הפופוליסטי יש סיכוי ממשי לנצח בבחירות שיתקיימו בעוד פחות משבועיים.



Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.