News

האמירות של לברוב – חזרה לימים אפלים


תגובת הגינוי החריפה של בנט ולפיד לדברי הבלע של שר החוץ הרוסי לברוב היא במקומה. עצם חריפותה צריכה ללמד אותנו שקרה בשבוע האחרון משהו שהוא יותר מחציית קו אדום של לברוב. כשלברוב כורך יחד יהודים ונאציזם, ואומר שהאנטישמים הכי גדולים היו יהודים, זאת לא פליטת פה. זו אמירה מחושבת, ומלמדת על פי ניסיון העבר על קפיצת מדרגה מסוכנת.

מאז הביקור של מזכיר המדינה בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין בקייב, הפרשנים בארה”ב קובעים שמלחמת אוקראינה הפכה למלחמה של ארה”ב נגד רוסיה באמצעות צד שלישי. זו החרפה רצינית ביותר, והיא עלולה להביא את ישראל בהדרגה להתייצב בצד האמריקני.

האמירות האנטישמיות של לברוב מחזירות את הזירה הבינלאומית לימים אפלים של שימוש בקלף היהודי ככלי אסטרטגי. לברוב נוקט שיטה תעמולתית של הנאצים, ולא צריך לפחד להגיד את זה. האיראנים עושים בזה שימוש כל הזמן. הוא רומז לקהלים שונים באירופה, אולי גם באמריקה, ובוודאי במולדתו רוסיה, שביצת הדמים באוקראינה שרוסיה אחראית לה, היא בעצם גם מלחמה יהודית. או מלחמה של יהודי (זלנסקי).

מי שהשתמש בקו הזה היה סטלין. במלחמת העולם השנייה הוא ניסה לגייס את אמריקה למלחמה באמצעות היהודים; הוא שלח יהודים לעורר את יהדות אמריקה כדי שתגייס את הממשל האמריקני למערכה. לעומת זה, כשהמלחמה הקרה הגיעה אל סף מלחמת עולם שלישית בראשית שנות ה־50, הוא השתמש בתעמולה נאצית נגד יהודי בריה”מ. זכורים עלילת הרופאים ומשפטי הראווה שיצרו היסטריה אנטישמית ואנטי־ציונית. אז היה חשש שיפרצו פוגרומים ויהודי בריה”מ יוגלו לצפון הרחוק ושם יפגשו את גורלם.

הסכנה עכשיו היא, שיהודי רוסיה יהפכו לבני ערובה. צריך לומר בגלוי: אם פוטין וקברניטי רוסיה יחליטו להגביה את הלהבות, המצב ברוסיה יכול להידרדר לגל אלימות אנטי־יהודי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו





Source link

Leave a Reply

Your email address will not be published.

close